"הדירה יפיפייה, אמרה לי גיסתה של הדיירת, אבל מה זה שאין דלתות?"
"כל אחד עם הצרכים שלו" עניתי...
בעלת הדירה, רווקה, שמתגוררת בדירה של סבתה שנים רבות,החליטה שהגיע הזמן לשיפוץ. מדובר בדירה בת 70 מ"ר מלבנית, צרה וארוכה, כאשר דנו על השינוי במבנה הדירה, לקחתי בחשבון את סגנון חייה של בעלת הדירה. רווקה, שממעטת לארח, ובעיקר יוצאת לבילויים מחוץ לדירתה. ולכן החלטתי להציע ליצור מעין לופט.
הוחלט לפרק את קיר המסדרון (הקלאסי ) כדי לפתוח את החלל. פירוק הקיר הקפיץ את מראה הדירה. הפך אותה מדירה חנוקה לדירה פתוחה, מאווררת, ובעיקר מעניינת, כזו שמספרת סיפור שקשור לבעלת הדירה ורומזת על אורך חייה. קיר המסדרון נהרס בחלקו, והושארו קטעים ממנו שהסתירו את חדר המקלחת והשירותים. לאחר חשיבה משותפת החלטנו, שאין סיבה לקיומן של דלתות פנים בדירה, מלבד דלת החדר הרטוב. ( מקלחת ושירותים). בכניסה לבית נהרס הקיר שקיבל את פני הבאים, ונחשף אזור המטבח. המטבח עצמו אוחד ליחידה אחת עם מרפסת השירות. כך נוצרה כניסה פתוחה מאווררת ומוארת. שירותי האורחים וחדר האמבטיה, שהיה צר וארוך, אוחדו, כך קיבלנו חדר גדול שמשרת מצוין את בעלת הדירה, ואורחיה. האפשרות לאחד את השירותים היחידים עם חדר הרחצה נוצרה כיוון שהדירה משרתת אדם אחד. (במידה וגרים בבית יותר דיירים, אני בד"כ ממליצה מאד להפריד את השניים. )
חדר השינה אוחד עם מרפסת שקודם לכן הייתה המשך שלו. ארון גדול מאד, בצבע שוקולד ( חברת "דלקוב" ), מוקם כחלק מהחדר. לבקשת הדיירת לא מוקמה טלוויזיה בחדר זה. היות שיש קיר מקשר בין הסלון וחדר השינה, ניתן היה בהחלט ליצור מצב שבו הטלוויזיה תסתובב לתוך חדר השינה, ההצעה נדחתה ע"י הדיירת, שבסוף השיפוץ מעט הצטערה על ההחלטה.
כל רצפת הדירה חופתה בפרקט לבן, הבחירה שלא לחלק את חיפוי הריצוף לחומרים שונים נבעה מהרצון ליצור אשליה אופטית של מרחב וגודל. חלוקה לחומרים שונים, לדוגמא ריצוף ופרקט, הייתה יוצרת הקטנה אופטית. ריהוט חדש שולב בריהוט וותיק, רהיטי הסלון נרכשו חדשים ("גרפיטי" בתל אביב), ושולבו עם שולחן הסלון הוותיק. הווילונות נרכשו באיקאה, כך חסכנו, והם בהחלט עושים את העבודה. וילון המטבח, כזה שניתן לנקותו במטלית רטובה, נרכש כווילון מוכן, חיסכון נוסף. פינת האוכל הוותיקה הועתקה למרכז הסלון. והתאורה ("ספורה תאורה"9) מנצחת על האווירה הנעימה .
