הדבר הראשון שבלט לעין כשנכנסתי אל הבית בהוד השרון הם פסלים. פסלים בכל מקום. התברר לי שבעלת הבית, דגנית סלע, פסלת מוכשרת, והיה ברור שנמשיך ונשלב את פסליה בחללים השונים.
החלל הציבורי עבר שדרוג, אל הרצפה הקיימת נוספו רהיטים חדשים, שמוקמו בהעמדה שונה מאשר הוותיקים. ספה ושתי כורסאות. היות שהכורסאות ממוקמות עם הגב לנכנסים אל החלל, היה חשוב לשים לב לגב מיוחד שיקבל את פני הנכנסים, ולגודל הכורסאות, שהיו צריכות להיות קטנות ויחד עם זאת נוחות. (ריהוט - ניסים ארד "גרפיטי" תל אביב).
קיר הטלוויזיה חופה בלבני סיליקט, שמתאימות באופיין לריצוף הקלאסי הקיים, בקיר נבנתה נישה, כך נתחם המזנון ( נגרות צבועה אורן הנגר האלוף מ "אפולון" ), ובפינה הזוויתית נוצרה נישה ארוכה וצרה שתשמש בעתיד בית לחלק מהפסלים.
הריהוט הוותיק של הסלון, שהיה במצב מצוין שולב בפינת המשפחה, שמצויה במפלס נמוך יותר מאשר הסלון, וגובלת בקיר הממ"ד. על גבי קיר זה הוחלט שתמוקם הטלוויזיה, לכן, כדי לא לקדוח עבור חיווט בקיר הממ"ד, בנינו קיר נוסף, כנישה, וכך הרווחנו חיווט נסתר בין שני הקירות. שולחן הסלון הוותיק סגר את ריהוט פינת המשפחה.
קיר שהסתיר את המקרר והנמכות הגבס שהיו קודם בזווית יושרו על מנת לקבל חלל נקי. כך גם נוצר מקום קלאסי עבור הקמין.
ולבסוף התאורה-
כמה מילים חשובות על תאורה. תאורה אינה בחירת גופי תאורה. אנשים טועים לחשוב כך, ובוחרים גוף תאורה שיפה לטעמם. חזות גוף התאורה הרבה פחות חשובה מאשר התאורה עצמה. אם נאיר חלל מושקע ויפה בתאורה לא מחמיאה, החלל ייראה רע וירגיש לנוכחים רע יותר.
תאורה היא תורה שיש להכיר, יש לדעת לבחור לא רק את עוצמת התאורה(ואט) הנוחה לנו, אלא את זווית התאורה, וגוון התאורה. גוון התאורה עליו אני ממליצה הוא הגוון החם, הצהוב.
שמסומן כ 3000 קלווין ( 2700- 3000 קלווין). תאורה לבנה לא מפיצה אור חזק יותר, היא פשוט מפיצה אור לבן שמשטיח את כל הפרטים בחלל, במקום ליצור עומק, או בקיצור, אני מכנה אותה " תאורת קופת חולים". בנוסף יש להבדיל בין אור "שטיפה" שלא יוצר אלומות אור אלא מאיר את כל החלל ללא הדגשים, לבין תאורת ספוט, שיוצרת אלומת אור שמדגישה פרטים מסויימים ומעמיקה את הנראות של החלל.
מעל פינת האוכל נבחרה תאורה חמה שיוצרת אלומות מעל השולחן. על גבי קירות הסלון מוקמו גופי תאורה שמאירים באור חם וחזק, את החלל כולו. פס צבירה ועליו ספוטים מאיר את קיר הטלוויזיה באלומות, שמדגושת את יופי לבני הסיליקט שמחפות את הקיר. (תאורה "קימחי תאורה")
הפסלים שפוזרו הן בקיר הנישות, והן על גבי השולחנות והמדפים, סוגרים את התפאורה, ותורמים מאישיותה של הפסלת, בעלת הבית, לחלל כולו.
